אני צלם. לא אמן ! אמר דויד רובינגר כשביקשתי להציג את עבודותיו בתערוכה קבוצתית בפסטיבל הצילום לפני מספר שנים. משפט הפתיחה הזה שלו היה סוג של מנטרה והוא חזר עליו לאורך השנים בכל פעם שהתראיין לטלויזיה, כשזכה בפרס או כשדיבר בפאנל מומחים לסוגיות בנושא צילום עכשווי. רובינגר התכוון שהוא פועל של צילום – פרולטר. לא […]

.שלוש האחיות נפטרו בהפרש שנה זו מזו, ברצף, כמו באפקט דומינו. כאילו הראשונה שעזבה הרפתה את אחיזתה בחיים של השניה, וזו את אחיזתה של השלישית

איך מצלמים את האין ? האם יש לו צורה, צבע, או אולי הוא אוסף מופשט של תחושות וזכרונות ? עשר נשים שכולות, ישראליות ופלסטיניות, קיבלו לידהן מצלמות והנציחו את הכאב וגם את התקווה

לכבוד זכיתם של אנשי ״ידיעות אחרונות״ ורדי כהנא ויגאל סרנה בפרס סוקולוב, שלחנו אותם לעוד משימה עיתונאית רק שהפעם היא השתמשה בעט והוא אחז במצלמה ככה זה נראה במילים שלה בעינים שלו

"לפעמים התצלומים שלי כל כך מושקעים, שאין כל היגיון בכך שלמחרת יעטפו בהם דגים", אומרת ורדי כהנא, שספר התצלומים שלה "פורטרט ישראלי" רואה כעת אור. "אני בוחרת בקיטש ובפנטסיה המתוקה, כי זה ניגוד מוחלט לחיים", היא אומרת בראיון "אם זה היה תלוי בי, הייתי מצלמת את כולם בעירום. בגדים מפריעים לי. הם סוג של לכלוך", […]

היא שכבה במיטה, ופתאום הבנתי שהפרוייקט שלנו אמיתי, שהיא הולכת למות. גילי היתה לבושה גופיה נראיתה כמו שלד. כשראתה שאני בשוק, פרצה בצחוק שחשף טור שיניים לבנות ובריאות. היא הביאה חיוך ואמרה: בואי מהר, תביאי חיבוק